המשך 'מזמור לדוד'

תיעוד 22

תאריך תיעוד: 13/07/2022

מִזְמוֹר לְדָוִד, יְהֹוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים:

המשך יצירות 'מזמור לדוד'

למרות שכבר נגענו קמעה תיאורה של סעודה שלישית ויזניצאית שבצל רבותינו הקדושים, לא נוכל, ואף לא ננסה, להקיף באפס קיצם של מילים את ההתרוממות, ההתרגשות, הכיסופים, התשוקות, שאופפות את הכל באותם רגעים.

כאשר סיפרנו כבר, מושרות מדי שבת בשבתו, שלש יצירות על 'מזמור לדוד'. שלש יצירות אחרות ושונות. היצירות על 'מזמור לדוד' אינן נחלתה של ויזניץ לבד, בכל החצרות החסידיות ואף מחוצה להן, קיימים 'נכסי צאן ברזל' של יצירות מרהיבות וענוגות על פיוט זה, שסגולתו רבה.

האמת היא, שבכל שלשת סעודות השבת, נאמר פרק זה שבתהלים, שסגולותיו רבות וידועות ומפורסמות. ויש מן החסידים ואנשי המעשה שאף מהדרים לומר פרק זה בכל סעודה בימות החול. אך בכל זאת, שונה היא ה'מזמור לדוד' היום חולי, הנאמר לפעמים במהירות וכמי שחפץ לצאת ידי חובה, ל'מזמור לדוד' של ליל שבת, הנאמר בנוסח ערב ומלא געגוע.

לא הרי המזמור לדוד של ליל שבת, כמזמור לדוד של יום שבת, ב'מיטאג טיש' [סעודת הצהריים] בצל רבותינו הקדושים, שעוד לא נגענו בתיאורו החסידי, השובה לבבות של מעמד זה, ועוד חזון למועד. שכן, תיאורו של 'מיטאג טיש' והשירה הזאת בצל רבותינו הקדושים, צריכה אמנות מיוחדת, ואנו משערים שקשה, עד בלתי אפשרי לגעת בזאת, אך – לא כאן המקום, ונעצור טרם ניסחף. אך ה'מזמור לדוד' שבו, הוא שירה של שבת בצהריים, שירה שמחה, ערבה, אהבה בתענוגים.

ולא הרי שלשתם, כהרי ה'מזמור לדוד' של סעודה שלישית. אותם מילים, אותן תיבות מספר התהלים, אבל משמעות אחרת לחלוטין.

יצירות מופלאות, יש שיאמרו: שמימיות, נטולות כל ארציות, מטיבות לבטא את הרגעים הנעלים, את התחושות, את הרגשות, את הלב המבעבע, את הנשמה המתפרצת, את החירות המוחלטת מכל עסקי ארץ, וההתערטלות מכל ענייני העולם הזה, הנסיקה לגבהים. תנועותיהם הנוגות המאפיינות יצירות אלה – מטיבות להביע את רחשי הלב, את מה שבמילים אי אפשר להביע.

הבאנו כאן אחדים מהם, ונמשיך להביא מהם בסייעתא דשמיא במאמרינו הבאים. בלי נדר.